אך עם כל הלא-כיף שבדבר, יש כמה ברי מזל, שלשם שינוי גם אני בתוכם, הזוכים לקבל זימון לפקיד שומה 3. או אז זוכים ברי מזל אלה לא רק לראות את פניה המאירות של הפקידה אניה, אלא גם לזעוק בקול: "אני צריך לעשות תיאום מס אמנים!", או את המשפט הכה אהוב עליי: "איפה זה שכר סופרים?".

אדם מתוסכל, שלא מצליח להתפרנס בכבוד ועדיין מתעקש לעסוק במה שאחרים תופסים כתחביב, לא מזלזל באפשרות החד-פעמית הזאת - לכנות את עצמו אמן. ובזמן שאפילו ההורים שלנו לא מוכנים לקבל את הטייטל הזה, דווקא מדינת ישראל, על שלל תחלואיה, מכירה בחשיבותינו. בעצם, אפשר לחלוק על סוג ההכרה הזה, שכן המדינה דואגת להבדיל בינינו לבין שאר האנשים בעלי המקצועות האמיתיים המבקשים לעשות תיאומי מס: בעוד שאותם היא שולחת לקריית הממשלה המודרנית במנחם בגין, את פנינו היא מקבלת בבניין מט ליפול בדרום העיר. ובכל זאת - לפחות פעם בשנה אנחנו יכולים להיכנס לאיזשהו גוף ממשלתי בלי רגשות נחיתות.

אז הנה, אני הקטנה (טוב, בערך), שעוד לא ממש יודעת מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה (טוב, זה לפחות מה שאמא שלי חושבת), מקבלת את זריקת האגו במקום הכי בלתי צפוי. ימים כלילות ולילות כימים אני מעבירה מול המסך. גבי הולך ונכפף, כף ידי הימנית הולכת ומתנפחת, ולא פעם נדמה לי שאצבעי מודלקת. את כל זאת אני סובלת בשקט, בלי שום הערכה מהסביבה, למעט הזכות להיקרא במס הכנסה "סופרת". ואם המדינה בחרה לקרוא לי כך, מי אני, או אמי המודאגת, שנתווכח עימה?


אם לרגע חשבתם שפה מסתיימים יתרונותיהם של האמנים בחוויית תיאום המס, הרי שטעיתם. פרץ 3 הוא לא עוד סתם בניין ממשלתי, כי אם ה-מקום להתחכך עם הברנז'ה התל אביבית.

שכחו מקנטינה, פנו את הכיסא בתחתית, נטשו את הקיוסקים על רוטשילד ועזבו את מקום מושבכם ברמת החי"ל. המקום האמיתי לראות, להראות ולשמוע אייטמים תקשורתיים הוא פרץ 3.

כך, למשל, בביקורי האחרון, כשאחד העומדים בתור שאל בתמימות אם למישהו יש את הטלפון של יואב גרוס, לפחות עשרה אנשים שלפו סלולריים.

זאת במקביל ללא מעט שיחות תעשייה שנערכות שם, החוסכות בקלות נסיעה לראש פינה.

הנה, קחו לדוגמא דקת שיחה אותה קלטו אוזניי התמימות:  

בחורה בלונדינית: "אז אתה עדיין בפרסומות?"
גבר מזוקן: "לא. אני עכשיו עובד על כמה פיילוטים".
בחורה בלונדינית: "איזה?"
גבר מזוקן: "יש את התוכנית החדשה של מיקי גבע, וגם עוד איזה סיטקום שאנחנו עושים עם שני סטאנדפיסטים, יוצאי התוכנית XYX (השם שמור במערכת)".

אחרי ביקור כזה אין שום סיבה בעולם לרוץ להתעדכן ב"וואלה! ברנז'ה". ואפילו "אייס" מאבד מערכו.
אך אפילו לא כאן מסתיימות פלאות המקום.

חשבון פשוט, שאותו אפילו סופרת כמותי יכולה לעשות, מגלה את המשוואה הבאה:

פרץ 3 = אנשים שכדאי להכיר + משכורת (או לפחות סוג של) + מין זכר (!)

נו, אתן עדיין בתחתית?