עיר המעוניינת להפוך למרכז תרבותי אינה יכולה, גם אם יחשקו בכך ראשיה, להיות כזו רק בזכות המוזיאונים, התיאטראות והאוניברסיטאות המפוזרים ברחובותיה. על מנת להפוך לאבן שואבת עבור צרכני תרבות מהעולם כולו, היא מוכרחה לסגל לעצמה חיי לילה מסעירים ומגוונים. ניסיון לדמיין את פריז, ניו יורק או לונדון ללא מועדוני לילה, פאבים או מסעדות מותיר תחושה עגומה של ערים אפורות, תעשייתיות ומשעממות משהו. כמו עוגה יבשה ללא קרם: טעימה אבל לא מעניינת במיוחד.