אחרי שאמא הבטיחה כמה פעמים לקחת אותי לספארי ברמת גן, היא סוף סוף עשתה את זה. זה היה, כמובן, אחרי שהיא סיפרה לכל מי שהיא רק מכירה על זה שהיא לוקחת אותי לספארי, אז הצטרפו אלינו עוד ארבעה אנשים. היו עוד כמה שרצו לבוא, אבל זה כבר היה קצת גדול עלינו. בהתחלה חשבתי שהם רוצים לבוא לספארי בגללי, אבל אחר כך הבנתי שאני רק התירוץ. וזה משהו שעוד לא הצלחתי לפענח: למה מבוגרים צריכים להשתמש בנו הילדים כתירוץ כדי לעשות דברים שבא להם.
הגענו לספארי. בהתחלה זה היה קצת מפחיד, כי היו שם המון חיות שאף פעם לא ראיתי לפני כן. היה למשל תוכי אחד שצעק, ואני נבהלתי והתחלתי לבכות. אבל אמא ישר צעקה עליו, אז הוא נרגע מהר וגם אני.
היו שם גם פינגווינים מאוד חמודים, וחיה אחת, שכולם התלהבו ממנה מאוד, שנראתה כמו חצי תוכי וחצי קוף. והיו גם דובים - אחד לבן ואחד שחור - ואריות ופילים ועוד המון בעלי חיים מכל המינים והסוגים.
אבל הכי התלהבתי מהקופים. הם הזכירו לי את עצמי: לא מדברים - רק צועקים ורצים ומשתוללים. אחר כך הלכנו לפינת ליטוף, אבל לא כל כך רציתי לגעת בעזים, כי לא הבנתי מה זאת החיה המוזרה הזאת וקצת נבהלתי.
אבל למרות זאת היתה לי חוויה נורא כיפית ומעניינת בספארי, וגם לכל מי שהצטרף אליי. זה בהחלט מקום מומלץ לכל המשפחה.
ודבר אחרון וחשוב לסיום:
בספארי ראיתי כמה צעירים שנתנו לפיל לאכול גלידה ושפכו לו מים לחדק. אמא הסבירה לי שזה מאוד לא בריא לפיל, ובאמת - הוא לא נראה כאילו הוא נהנה מזה. אז אם אתם הולכים לגן החיות - בבקשה, אל תאכילו את החיות. זה מסוכן ומאוד לא יפה!
שלכם,
תומר שדה
