דף הבית
חדשות
אירועי שנת המאה
תהליכים ופרויקטים בשנת המאה
התל - אביבים
ביקור בעיר
 
אנשים סביב מאה 
 
בעלי המאה 
במשך שנה תיעד הצלם דני עשת את תושבי העיר שגילם סביב מאה. התוצאה המרגשת: תערוכה המציגה כ-100 פורטרטים מלאי עוצמה של ותיקי העיר.

שנת המאה היא הזדמנות להכיר ולהוקיר את האנשים שבנו את העיר העברית הראשונה והפכו אותה לעיר שכולנו כה אוהבים.
במהלך השנה האחרונה אותרו כ-100 מתושבי העיר שגילם סביב מאה.

הצלם דני עשת שביקר בבתיהם, צילם אותם והביא את סיפוריהם.

לצד הפורטרטים והצילומים מוצגים בתערוכה ובקטלוג צילומים מתוך אלבומי המשפחה, המאפשרים לצופים להציץ לתוך רגע נדיר בחייהם של ותיקי העיר.

התערוכה תוצג החל ביום רביעי 3.6 ועד לסוף חודש יוני במרכז ביכורי העתים ( רחוב הפטמן 6).

שעות הפתיחה: ימים א'-ה', 10:00-1800.

 

 

 

חמישה פורטרטים וסיפורים מתוך פרויקט "סביב מאה"



 

 

 

 

 

 
 
          אסתר יעבץ, השנה                   אסתר יעבץ (במרכז) בצעירותה בחוף הים בתל אביב 


אסתר יעבץ


ילידת
: 1903, לטביה.

שנת עלייה
: 1927.

מגורים בתל-אביב
: שדרות רוטשילד; שיינקין; בן-יהודה; מוצקין; שכונת אפקה; רמת-החיל.

עבודה: קלדנית וקצרנית בחברת הביטוח שבה עבד גם ז'בוטינסקי. אסתר עבדה 32 שנה בחברת "של", שאחר כך הפכה ל"פז", תחילה כמזכירה בכירה, ולאחר מכן כאחראית על כוח אדם ומארגנת אירועים.

היסטוריה: אביה נפטר כשהייתה בת חמש, ואמה עזבה עמה ועם אחיותיה לאנגליה לגור עם סבה זאב יעבץ (סופר, היסטוריון ואיש חינוך ממייסדי "הפועל המזרחי"). בשנת 1927 ביקרה בארץ ישראל והתארחה בירושלים אצל משפחת ילין. היא החליטה להישאר וגרה אתם במשך שלוש שנים. בשנת 1930 הגיעה לתל-אביב, שם פגשה את בעלה, שלהוריו היה פנסיון בשדרות רוטשילד. הם התחתנו באותה שנה.

על הגיל: "הגיל פשוט מגיע. לא צריך להגזים בשום דבר, לא להרגיש שמפסידים משהו, אפילו אם לא עושים כלום, גם אם יושבים בבית, לא להרגיש שאתה מחמיץ משהו". היא אומרת שכיום היא מרגישה טוב, כאילו היא חיה בבועה. "זה לא קל לראות את הגיל. גיל כזה הוא משהו שצעירים לא יודעים ולא יכולים להבין". בתה מספרת שהייתה תמיד נינוחה, בעלת שקט נפשי בסיסי, עצמאית ובלתי תלויה באחרים.

 

 

 

 

 

 

 

 
                 
    יוסף ליפסקי, השנה                          יוסף ליפסקי עם אשתו, בפולין 


יוסף ליפסקי

יליד: 1906, פולין.

שנת עלייה: 1949. 

מגורים בתל-אביב-יפו: אוסישקין.

עבודה: עיתונאי שכתב ביידיש ודיווח לעיתונים ברחבי העולם עד ספטמבר 2007. כתבתו האחרונה הייתה לעיתון בוורשה "חצי בפולנית וחצי ביידיש". יוסף ניהל את קרן בריינין, שבה נאספו כספים למוסדות למען ילדים מוגבלים, פעילות שהוא גאה בה וצבר עליה תארים ותשבחות. בהנהלתו בנתה הקרן כמה מוסדות טיפוליים ולימודיים לילדים. 

היסטוריה: בשנת 1935 עזבו הוא ואשתו את פולין ונסעו לריו-דה-ז'נרו שבברזיל. משם עלו לארץ בשנת 1949. בתחילה גרו בקיבוץ תל-יוסף. יוסף כתב בזמן הקונגרסים היהודיים בפולין ובדרום אמריקה בשנים 1946 ו-1948, דיווח על משפט אייכמן ובמלחמות ששת הימים ויום הכיפורים. דיווח מרוסיה, מניו-יורק, מטורונטו, מלוס-אנג'לס ומפריס

על תל-אביב-יפו: במשך עשרות שנים, עד גיל 90, היה הולך כל בוקר לחוף שרתון. גם בשבתות נהג ללכת לים עם חברים.

על הגיל: "אכלתי טוב ומאוזן, כוסית וויסקי קטנה עזרה, לא עישנתי". בתו מספרת שהוא לעולם לא היה אוכל בחתונות ובאירועים. "אני הרבה בחוץ, השמש עוזרת, ובגיל כזה גם המשפחה תומכת".

 

 

 

 

 

 

 

 
           ד"ר פרידריך ריכנשטיין, השנה                      ד"ר פרידריך ריכנשטיין בצעירותו


ד"ר פרידריך ריכנשטיין


יליד: 1906, גרמניה.

שנת עלייה: 1935.

מגורים בתל-אביב: ב-1935 עבר מעין-חרוד לרחובות מאז"ה; בלפור; בן-יהודה; אלנבי; מלצ"ט; חובבי-ציון; ביאליק; דוד המלך.

עבודה: למד משפטים וסיים תואר של דוקטור עם התמחות בברלין, במינכן, בקלן, בפרייבורג, בווינה ובפריס. בשנת 1933 עבר בחינה של שבוע בברלין וקיבל תעודת שופט. בארץ כתב והוציא לאור במשך 30 שנה את "ידיעות היום" - עיתון יומי בשפה הגרמנית,שתקופה מסוימת הופיע גם באנגלית ובעברית.

היסטוריה: בשנת 1933, כשהתחיל לעבוד כשופט לענייני משפחה, אסרו השלטונות הגרמניים על שופטים יהודים לעבוד. פרידריך נאסר לכמה שעות עם שאר שופטי האזור היהודים בידי האס.אס. אביו הוצא מחנות הרהיטים שבבעלותו ונתלה עליו השלט "ריכנשטיין יהודי חזיר". אחרי נאום גרינג ברדיו הבין ש"לנו בגרמניה נגמר מה שיותר מהר", ועבד קשה להשיג סרטיפיקט יציאה מגרמניה. 

על תל-אביב-יפו: "הייתי מהמוזמנים לטקס הכרזת המדינה במוזיאון תל-אביב בשדרות רוטשילד. בשבת התחילו ההפצצות. הייתי שוחה בבריכת גורדון מהימים הראשונים שפתחו ועד הסוף, כל יום שיכולתי, בשבע בבוקר". 

על הגיל: "אין לי יחס לגיל. זה מה שיש, הכל פעילות. תמיד הייתי ספורטאי וגם היום אני עושה פלדנקרייז שעה וחצי כל בוקר והולך בגן שעה מינימום כל יום. אני מקשיב הרבה למוזיקה. למרות הגיל שלי אני עושה לפעמים טעויות. בלי צחוק אין חיים".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

         הנרייטה קפלן, השנה                                             הנרייטה קפלן, ביום חתונתה


הנרייטה קפלן

ילידת: 1903, אסטוניה.

שנת עלייה: 1966. 

מגורים בתל-אביב-יפו: ריינס.

עבודה: עקרת-בית. בצעירותה עבדה כרואת-חשבון.

היסטוריה: משנת 1941 ועד 1957 הייתה עצורה במחנות עבודה משום שהייתה ציונית ונחשבה חלק מאוכלוסייה חתרנית ואנטי-קומוניסטית. 12 שנה עבדה בכפייה בסיביר המערבית וארבע שנים בהרי אורל. באותו יום נעצרו 11,000 מבני עירה, רוב הגברים לא חזרו.

על תל-אביב-יפו: בשנת 1934 אחיה בנו את הבניין שבו היא גרה. הנרייטה אהבה לשחות בים, הייתה פעילה בוויצ"ו.

על הגיל: "אני מרגישה אותו דבר, כי אני לא עובדת ויש לי מטפלת. לא עשיתי משהו מיוחד. כאן בארץ חייתי חיים נורמליים: קראתי ספרים, ביקרתי בתיאטרון. היו לי בעבר המון חברות שחסרות לי". בנה מספר כי באסטוניה הם גרו בעיר רב-לאומית שהיה בה בית-ספר לקהילה היהודית והנרייטה דוברת אסטונית (שדומה לפינית), רוסית, גרמנית ועברית. בצעירותה הייתה ספורטאית טובה, מתעמלת, חותרת, עושה הרבה סקי ומחליקה על הקרח. בתל-אביב התרחצה בים כל יום עד גיל 85.

 

     

 

 

 

 

 

 

 

       עדה כצנלסון, השנה                                     עדה כצנלסון בצעירותה, עם בעלה            


עדה כצנלסון

ילידת: 1902, גליציה, פולין.

שנת עלייה: 1925.

מגורים בתל-אביב-יפו: לילינבלום; בן-יהודה; בוריס ש"ץ; קריית-מאיר.

עבודה: ספרנית בספרייה העירונית ליד התחנה המרכזית ובספרייה העירונית ביד-אליהו.

היסטוריה: הייתה חלוצה בקיבוץ מזרע. פגשה את בעלה בכפר חסידים - הוא היה מורה בכפר הילדים. תקופה מסוימת גרו בראש-פינה ובירושלים. בשנת 1930 עברו לתל-אביב. בעלה היה היועץ המשפטי הראשון של עירית תל-אביב. התאלמנה בשנת 1947.

על תל-אביב-יפו: זוכרת את העדלאידעות שהיו מאוד יפות ושרחוב פרישמן היה כרם ענבים עם מדרכה מעץ.

על הגיל: "מרגישה מצוין. אין לי תלונות, רוצה בריאות, שלא יהיו לי כאבים ושהילדים יהיו בסדר".                                       

 

כל המצולמים וסיפוריהם (בקבוצות של עשרה, לפי האלף-בית): 

אברהם גולדמן - אלפרידה ברלינר, לחצו כאן

אנה פרוליך - אמילה בוארון, לחצו כאן

בייה משי - שלמה גרינר, לחצו כאן

דב סלט - חנה מרגולין, לחצו כאן

חנה קהלני - יצחק לינקובסקי, לחצו כאן

ישעיהו וגנר - מאיר גאון, לחצו כאן

מישל סידריס - עדה ניסים, לחצו כאן

נתן אברמוביץ - פפי ארבר, לחצו כאן

פרידריך ריכנשטיין - רחל ספיבק, לחצו כאן

רפאל וילונסקי - יעקב רווח, לחצו כאן

 קישורים