שלמה להטעלה עם הוריו מברלין, בן 82. שירת ב"הגנה" ובצה"ל, בתפקידים פיקודיים רבים, ופרש בדרגת אלוף בשנת 1973. הצטיין בכושר מנהיגות, באומץ לב וביכולת להפעיל אנשים. נבחר בשנת 1974 לראש העירייה השמיני של תל אביב וכיהן ברציפות במשך עשרים שנה. השכיל לטפח את העיר תל-אביב יפו כמודל אורבני, חברתי ותרבותי,ולעשותה לאבן שואבת, למקום שרוצים לגור בו. בימיו ובניצוחו הפכה תל אביב מעיר שדה קטנה למטרופולין תוסס, "עיר ללא הפסקה". חותמו העמוק בעיר ניכר במיוחד במפעלים התרבותיים הרבים שקידם.
שלמה להט
פרופ' מנחם (חמי ) גוטמן
נולד בתל-אביב. בנו של הצייר והסופר נחום גוטמן, שציוריו, רישומיו וכתביו מתארים את צמיחתה של תל אביב ואת האווירה ששררה אז בעיר. הורי אביו היו ממייסדי שכונת נווה צדק. מנחם מצא עצמו בסוף שירותו הצבאי כרועה צאן בשדות קיבוץ מגן בדרום, וחולם על מחקר מדעי. נעשה סטודנט באוניברסיטת תל אביב בשנותיה הראשונות, ובה הקים בהמשך דרכו את מעבדת המחקר שלו. עוסק מזה יובל שנים בעיקר בחיבור שבין הביולוגיה והכימיה. חולק באהבה את ניסיונו וחשיבתו עם חוקרים צעירים.
לאה מג'רו מינץ
נולדה וגדלה בירושלים, בת לד"ר לאון מג'רו ולחנה, בתו של שמעון רוקח, יוזם ומקים השכונה היהודית הראשונה מחוץ ליפו לפני 122 שנים – נווה צדק, שקדמה לתל אביב. מאז שנות החמישים עוסקת בפיסול ובציור, המבטאים את מורכבותו של העולם הנשי. יצירותיה הוצגו ומוצגות בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל, ומהן המעטרות מבני ציבור. פעלה לשימור מורשתו של סבה המייסד, כאשר שיקמה את ביתו בנווה צדק ופתחה אותו לציבור כאתר מורשת היסטורית. גם כיום, למרות שהיא מתקשה בראייה, ממשיכה לאה ליצור. גרה בנווה צדק עם בנה, כלתה, נכדיה וחמישה ילדים מהעדה האתיופית באומנה.
יבגניה דודינה
נולדה בבלארוס ולמדה תיאטרון באקדמיה המלכותית למשחק במוסקבה. עלתה ארצה בשנת 1990 בהשפעת המורה והבמאי יבגני אריה, והייתה עמו בייסדו את תיאטרון "גשר", שמעונו הקבוע נמצא היום ביפו. יבגניה השתתפה בהצגות רבות, בסרטים ישראליים ובסדרות טלויזיה. לפני שנתיים הצטרפה לתיאטרון הלאומי "הבימה". זכתה בפרס קלצ'קין מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל ובפרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע היהודי בוורשה על גילום דמותה של השחקנית חנה רובינא בסרט "היה או לא היה".
עמיקם גורביץ'
יליד תל אביב, 1929. אביו היה מראשי זרם העובדים בחינוך וממטפחיו ואמו הייתה מוסיקאית ומורה לפסנתר. התחנך בבית הספר החקלאי "כדורי", ושם התוודע לפלמ"ח, התנדב בו ל"גדוד העמק". אחד מתפקידיו היה אלחוטן באוניית המעפילים "עצמאות". היה חבר פעיל ומפעילבתנועת "השומר הצעיר" בתל-אביב. בשנת 1950 החל לעבוד ב"קול ישראל" כקריין, מגיש ועורך תוכניות רדיו. אוהב השפה העברית ומקפיד על נקיונה. כחמישים שנה ברציפות קורא עמיקם את תפילת "יזכור" ואת פסוקי התנ"ך בטקס פתיחת חגיגות יום העצמאות בהר הרצל בירושלים.
יאיר רוטלוי
יליד תל-אביב, בן 75, דור שלישי למשפחת תעשיינים. בשנת 1924 הקימה משפחתו בעיר מפעל לטריקו ובשנת 1933 הפכה אותו למפעל תעשייתי מהגדולים בתל אביב, לודז'יה. יאיר ניהל את המפעל משנת 1956, ובמקביל מילא תפקידים בכירים בהתאחדות התעשיינים. קיבל פרס על "מפעל חיים בתעשייה". לצד עסקיו ראה תמיד לנגד עיניו כמטרה את תיקון החברה, ונתן לכך ביטוי בתפקידים הציבוריים שנטל על עצמו למען הקהילה. בין היתר היה חבר מועצה והנהלה בעיריית ת"א, טיפל בבניית מעונות לסטודנטים, יו"ר "אל-סם" וחבר הנהלה באלו"ט.
שולה וידירך
שולה וידריך
ילידת תל אביב, בת 58. מזה חצי יובל שנים חוקרת את תולדות העיר תל אביב, ובמרוצת השנים אספה חומר רב ומגוון, שעל בסיסו חשפה לראשונה בספרים את קורותיהם של אישים, אדריכלים ואחרים, שהייתה להם חשיבות היסטורית בעיצוב העיר ועקבותיהם נעלמו. לאהבתה את העיר פנים נוספות: היא מדריכה בה סיורים, מצלמת ומפיקה עליה סרטים קצרים לערוץ הקהילתי, מתעדת מבנים לשימור, כותבת מאמרים בעיתונות ועוד. שולה פעילה במועצה לשימור אתרי מורשת, חברה בוועדת השמות של העירייה ובעמותת מוזיאון נחום גוטמן. בעשייתה היא רואה שליחות, ולבתה, היום בת 19, נתנה את השם תל אביב.
יוסף-יונס נזריאן
איש עסקים ונדבן רחב לב, יליד טהרן, בן 78. בגיל 18 עלה לישראל ושירת במשמר הגבול בצה"ל. בארץ מוצאו אירן עשה פרויקטים רבים, בהם עם "מקורות" ועם "סולל בונה", עד להפיכה האיסלמית. אחריה העביר את רוב ענייניו לארה"ב ומאז מחלק את זמנו בין תל אביב וארה"ב. מגילת מעשי נדיבותו בישראל לאורך השנים ארוכה ומתפרסת על שטחים רבים: תמיכה לנזקקים, סיוע לסטודנטים, תרומות למוסדות חינוך ולבית חולים שיבא, תרומה לחיילים באמצעות האגודה למען החיל, סיוע לקהילה האתיופית בארץ ועוד. יזם גם בנייתה של תוכנית מיוחדת - "לימודי ישראל" - לסטודנטים אמריקאים, על מנת לקרבם לישראל, לתרבותה ולחברתה.
קובי אוז
מוסיקאי וסופר, נולד וגדל בשדרות, בן 40. כנער ניגן קלידים בהרכב המקורי של להקת שפתיים. הקים בשנת 1988 את להקת טיפקס, במטרה ליצור בה מוסיקה המשלבת רבדי תרבות שונים של יושבי הארץ. היה מנהיג להקה, סולנה, כותב המילים והמלחין העיקרי בה. שנה לאחר הקמתה עבר לתל-אביב. בשנת 2007 ייצגה הלהקהאת ישראל באירוויזיון. קובי הגיש תוכנית שבועית ברדיו ת"א ובגלגל"צ, ופרסם שני ספרים; אחד מהם אף זיכה אותו בתואר איש השנה בספרות. קובי חנך לייבל ושמו "לבונטיני", המיועד לחיפוש כיוונים חדשים במוסיקה. קובי חבר בעמותת הסינמטק, כותב טור שבועי בעיתון "מעריב" ומגיש את תוכנית הבוקר בערוץ 10.
חיים אדלר
הוכתר כחזן העיר תל אביב, שבה נולד ובה הוא מתגורר עם משפחתו. הוריו, יוצאי פולין, גרו בה מיום עלייתם כל ימיהם. בן 70. אביו צבי ז"ל היה למדן, כתב חמישה ספרים בענייני הלכה, ויחד עם זה היה משולב בענייני היישוב. היה מכובשי רמלה ולוד במלחמת העצמאות. מילדותו בלט חיים בקולו המיוחד, עבר לפני התיבה בבתי כנסת גדולים בעיר ובכל הארץ בתפילות "קבלת שבת". למד בישיבת "חברון" בירושלים והתגייס לצה"ל. הוא מוזמן לערוך טקסים דתיים ולהופיע באירועים בכל החוגים בארץ, ולא רק הדתיים. כותב ומרצה בנושאי הפיוט והניגון היהודי. משתתף מדי שנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בתפילות ב"מצעד החיים" באושויץ-בירקנאו. קיבל מדליית זהב מהאגודה האמריקאית לאמנות.
בזה אחרי זה (מדליקים את אותה משואה):
מיכל מירון
צעירה בת 17, ילידת תל-אביב, דור שלישי לניצולי השואה. אחרי מלחמת העולם עסקו סבה וסבתה מצד האם, אנשי תנועת "בני עקיבא", בהעלאת שרידי היהודים לארץ. לאחר עלייתם היו הסב פקיד סעד ביפו והסבתא אחות. סבה מצד אביה היה מעורכי הדין הבכירים בארץ, מנכ"ל משרד הפנים וממייסדי אוניברסיטת בר אילן. מיכל חניכה בבני עקיבא, פעילה בעמותת "שכן טוב" העוזרת למשפחות קשות יכולת בעיר, שותפה לפרויקט "אחים חונכים", לתגבור והעצמת ילדים טעוני טיפוח, וחברה בפורום "ת"א-לוס אנג'לס", הבוחן סוגיות בזהות היהודית/ישראלית,דתיים /חילוניים ועוד.
אבאנוב שהואן
תושב יפו, תלמיד בבית הספר המקצועי-תעשייתי "יד שפירא", בן 16, ערבי-נוצרי. חניך בקבוצה מעורבת ליהודים וערבים בסניף "המחדשים" של תנועת "הנוער העובד והלומד". במסגרת פעילותו ב"מחדשים" אבאנוב לוקח חלק במאבק על זכויותיהם של בני נוער הנאלצים לעבוד. בשנה האחרונה החל גם להדריך בסניף של תנועתו ילדים צעירים משכונת יפו ד' ולהקנות להם ערכי התנהגות וחיים של החברה הישראלית.
נציג צה"ל
סגן אלוף אורן כהן
נולד בפתח תקווה בשנת 1973, להורים אילנה ז"ל ואברהם כהן. התחנך בפנימייה בנתניה. עם גיוסו לצה"ל נעשה לוחם בגדוד 12 של חטיבת גולני, והתקדם מדרגה לדרגה בסולם הפיקודי במסלול הליבה של החטיבה עד שקיבל את הפיקוד על גדוד 13, הגדוד המוביל של גולני. הוא השתתף באירועי ספטמבר 2000 בנצרים שברצועת עזה, היה במבצע "חומת מגן" ופיקד על הגדוד במבצע "עופרת יצוקה", שבו גם נפצע באורח בינוני. כחודש לאחר פציעתו חזר אורן לפקד על הגדוד. כיום הוא בתהליך שיקום, ולפי התוכניות הוא יחזור במרוצת הקיץ הקרוב לשירות מלא בחטיבת גולני.